גל וקסלמן, CTO

מחשוב ענן הוא לא מושג חדש כבר המון זמן. חברות מסחריות רותמות את יכולות הענן לפתרונות איחסון ועיבוד נתונים תוך כדי מיקסום ביצועים וצימצום עלויות. כח המחשוב הזמין מאפשר לחברות לעבוד במודל של "Pay per Usage" והמגוון הרחב של השירותים המוצעים בענן הופך טכלוגיות לנגישות יותר מאי פעם. צורת השירות של "Everything as a Service" לא רק מצמצמת את זמן ההתקנות והתחזוקה אלא גם חוסכת בעלויות כח אדם מכיוון שפחות משאבים נדרשים על מנת לתפעל ולתחזק את הפתרונות.

בעולם, ממשלות רבות כבר קפצו על ההזדמנות שמביאה מהפכת הענן. מחצית מהתשתיות של ארצות הברית (פדרלי וממשלתי -) כבר חשופים לענן בצורה כזו או אחרת. פינלנד, דנמרק ונורווגיה אימצו לחלוטין תשתיות ענן עם כח ביזור חזק הנותן מענה לאתגרי המשרדים השונים. למעשה, ספקיות הענן מחזרות כל כך אחרי משרדי הממשלה, שחלקן מציעות הקמת ענן ממשלתי פרטי אשר כל ייעודו הוא לעמוד בצרכי האבטחה הנוקשים של ממשלות מבלי לוותר על שירותים וגמישות הפתרונות. ולכן, על מנת להישאר בקדמת הטכנולוגיה ולעודד חדשנות, ממשלות בעולם מאמצות טכנולוגיות חדשניות, מתחילות לעבוד עם ספקי ענן ומגדלות ידע אירגוני התומך באתגרים הטכנולוגיים המודרניים של המשרדים.

ממשלת ישראל החלה להתעניין בהעברת תשתיות התקשוב של משרדי הממשלה למודל מחשוב ענן כבר בשנת 2017. הרצון להתקדם טכנולוגית התפתח למיזם מוחשי בהובלת מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי של משרד האוצר. המיזם קיבל את השם הסקסי "פרויקט נימבוס" (המשמעות של נימבוס היא ענן על כדור הארץ המסמן שכינה לא פחות ולא יותר). חלקו הפומבי של המיזם החל בינואר 2020 ולאחרונה פורסמו ספקיות הענן אשר זכו להקים מרכזי דאטה בישראל. הזוכות השונות הינן אמזון (AWS) וגוגל (GCP) חברת הייעוץ KPMG שזכתה להוביל את המיזם. כבר היום מקימה גוגל רשת תקשורת ופריסת סיבים בישראל, הקמת הרשת היא תוצאה ישירה של זכיית גוגל במכרז נימבוס, היות ואחד התנאים להקמת תשתית הענן היא מתן זמינות מקסימלית ואבטחה של השירותים שמאוחסנים במרכזי המידע (Data centers) בשליטתה

היעדים שהוגדרו להצלחת הפרויקט הם:

• הגדרת אסטרטגיית מעבר לענן
• הגדרת שיקולים וקריטריונים למעבר מערכות לענן
• איתור צרכים רוחביים וגיבוש תצורת מעבר (הגירה) מומלצת למערכות הארגון לענן
• גיבוש עקרונות למודרניזציה של מערכות ממשלתיות
• הגדרת תהליכים לשיתוף ידע וקוד בין הגופים השונים.

בנוסף ליעדים שנקבעו, מובילי הפרויקט מנו יתרונות נוספים, ובהם:

• רציפות תפקודית – המשכיות ושרידות השירותים בישראל גם במקרה של נתק משדרת רשת האינטרנט הגלובלית.
• יעילות – ביצועים אופטימליים וזמן תגובה מינימלי.
• ריבונות – כפיפות השירותים והמידע לחוקי מדינת ישראל.
• השקעה מקומית – השקעה כספית משמעותית של ספק הענן בהקמת האתרים בישראל.
• תעסוקה – העסקת אלפי עובדים בהפעלת האזור הישראלי ולצורך אספקת שירותים התומכים את פעילות האזור.
• קידום המשק – יצירת הזדמנויות לפיתוח תעשייה מקומית בתחום הענן.

לאחר שנבחרו ספקיות שירותי הענן וספקית שירותי ייעוץ וליווי ליצירת Cloud Center of Excellence בממשלת ישראל והפעלתו בשלבים שכונו – רובד 1 ורובד 2, השלב השלישי או רובד 3 התעסק באספקת שירותי מודרניזציה ומיגרציה. כחלק משלב זה, נבחרו קרוב ל-80 ספקים, מתוכם למעלה מ-50 ספקים חדשים אליהם יפנו משרדי הממשלה בבקשה לקבל שירותים אשר מתמחים בטכנולוגיות מתקדמות.

אלעד מערכות, מברכת על היוזמה הממשלתית וצופה שהפרויקט יהווה קטליזטור למעבר של חברות פרטיות לטכנולוגיות ענן גם כן. "האתגרים הטכנולוגיים שהממשלה עומדת מולה הם רבים ומעניינים" אומר גל וקסלמן, CTO אלעד דאטה, "אימוץ הענן פותח שינוי גישה מהותי לצורת האחסון, עיבוד ואבטחת המידע. באמצעות פרויקט הנימבוס, הממשלה תוכל סוף סוף לעבוד עם טכנולוגיות מתקדמות ובכך לא רק תשפר מוצרי הדאטה אלא גם תחסוך בעלויות ובזמן".
בנוסף, אלעד מערכות עוזרת לנותני שירותים נוספים להציע את המוצרים שלהם בענן הישראלי על מנת שהממשלה תוכל להינות ממוצרי מדף ענניים אשר בעבר לא הייתה לה גישה. "חברת, אלעד היא בין החברות המובילות והמוכרות יותר עם המגזר הממשלתי המתמחה בפיתוח, יישום והטמעה של טכנולוגיות מתקדמות. אנו רואים בפתרון יישומי הענן במגזר הממשלתי הזדמנות יוצאת דופן לחדשנות, התייעלות ויישום טכנולוגיות להתייעלות ארגונית" סיניה וייסבורד מנהלת פיתוח עסקי אלעד מערכות

יש לך שאלה בנושא נימבוס, ענן או אתגר דאטה? אנחנו כאן.

מקור התמונה: https://www.gov.il/he/departments/cloud-me-in/govil-landing-page